חוסר ביטחון עצמי יכול לפגוש אותנו במגוון סיטואציות בחיים. היכולת לזהות את חוסר הביטחון העצמי מהווה אבן דרך משמעותית בשיפורו ובחיזוקו. העלאת הביטחון העצמי לא צריכה להיות משימה מורכבת, היא איננה בשמיים ואנשים רבים עובדים על הביטחון העצמי שלהם באופן יומיומי סביבנו, בלי שנרגיש בכך
אולי חוויתם את זה פעם בעצמכם, או אולי שמעתם על מישהו שחווה את זה: דפיקות לב מואצות, זיעה קרה, מחשבות רצות שנכנסות ויוצאות מהראש בערבובייה אחת גדולה, אי שקט וחוסר מנוחה ובעיקר התחושה שאין איך להירגע. חרדות הן דבר שיכול לקרות לכל אחד ואחת, וחשוב
יום העבודה הסתיים, אתם מגיעים הביתה ומניחים את התיק, חולצים את הנעליים והדבר הבא שמתחשק לכם לעשות זה רק לקרוס על הספה בחוסר מעש ולגלול בפלאפון? והמחשבה על חוסר פרודוקטיביות תעבור לכם בראש, אבל מצב הרוח הירוד לא מאפשר לכם לעשות יותר מזה כרגע. עייפות
הקדמה פעילות גוף, תנועה, ריקוד ומוזיקה, מוכרות כבעלות השפעה טובה על הבריאות בכל גיל (Baron, 2015). זה מכבר הוכרה המוזיקה כבעלת כוח השפעה על הנפש ועל הגוף כאחת. הפעילויות הנ"ל ואחרות, ובעיקר פעילות בתיפוף, מציגות עדויות, שרק מתרבות, באשר ליתרונות של תיפוף כתמיכה לריפוי
במאמר הקודם עסקתי בתרומת התיגוף להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, אולם התיגוף אינו מיועד רק לבעלי לקויות. הוא בהחלט מועיל גם לכלל התלמידים, מפתח בהם משמעת עצמית ומסייע בהבניית ביטחונם העצמי. חשיבות המשמעת העצמית הקשב והריכוז מערב בין הכישורים האישיים של התלמיד לבין כישוריו החברתיים.
המוזיקה משמשת כדימוי עשיר המטפח מטאפורות ממנו ניזון הריקוד ומעוררת רגשות (Lozon & Bensimon, 2014). בעזרת הריקוד, משתחררים הכוחות הכבולים ומתפרצים לפעולה. חוש הקצב הטבוע באדם מלידה משליט בהם סדר. המנגינה ודפיקות הקצב אינם צלילי הליווי הראשונים של הריקוד שכן קודם להם המוטיב הריתמי של
במאמר הקודם עסקתי בתיגוף כמופע וביתרונותיו של שיעור כאירוע בימתי, על מנת לקדם את לימוד המוזיקה בגיל הרך. במאמר זה ברצוני להראות כיצד התיגוף עשוי לתרום למיתון ולהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD). לקות ADHD היא מהלקויות השכיחות ביותר מהלקויות שקיימות בילדים. לקות זו היא
