הבניית ביטחון עצמי אצל ילדים דרך תיגוף

ביטחון עצמי בילדים

הבניית ביטחון עצמי אצל ילדים דרך תיגוף

במאמר הקודם עסקתי בתרומת התיגוף להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, אולם התיגוף אינו מיועד רק לבעלי לקויות. הוא בהחלט מועיל גם לכלל התלמידים, מפתח בהם משמעת עצמית ומסייע בהבניית ביטחונם העצמי.

חשיבות המשמעת העצמית


הקשב והריכוז מערב בין הכישורים האישיים של התלמיד לבין כישוריו החברתיים. ככל שהתנהגותו חריגה, כך הוא גם הופך מטרד לחבריו ותגובותיהם עלולות לפגוע בו לאורך זמן, כמו להופכו לדחוי. הפיכת בעל הלקות לדחוי, תפגע בביטחונו העצמי והוא עלול להיכנס למעגל בלתי פוסק, של הפרעה לחברה ושל דחייה חברתית. על כן, ניתן לראות במשמעת העצמית את הקוטב הלעומתי של הפרעת הקשב והריכוז. מי שיש לו משמעת עצמית, יכול לסגל לעצמו, גם אם יש קשיים, הקשבה וריכוז וכן מיומנויות בין-אישיות וביצוע (Fernandez-Rio, Cecchini, Méndez-Gimenez, Mendez-Alonso & Prieto, 2017 סוד הקסם של התיגוף עשוי להיות החיבור, מגיל צעיר, של ילדים לקצביות, לעבודה הקבוצתית ולתוצרים המוזיקליים-תנועתיים (דהישראלי, 2010). משמעת עצמית חיונית לאינטראקציה איכותית בין בני אדם, לשיקול דעת, למודעות עצמית ולהערכה עצמית (Mulyanegara, Tsarenko & Anderson, 2009).

התפתחות ההערכה העצמית גלומה במהלך ההתבגרות, שבה מתפתחים העצמי והזהות, הן ברמת הקבוצה והן ברמת הפרט. הגעה להישגים מובילה לעליה בהערכה העצמית. לכן ניתן להבין, שהערכה עצמית, משמעותה והתפתחותה, נובעת לא רק מהערכתו האישית של האדם את עצמו, אלא מהערכתו היחסית של האדם את עצמו (Wang et al., 2018). הצורך בהערכה גבוהה ונתפס גם כחשוב ביותר בסולם הצרכים של אברהם מסלאו, לאחר הצרכים הפיזיולוגי, הביטחון והשייכות. רק המימוש העצמי נמצא מעל לצורך של האדם בהערכה (Mulyanegara, Tsarenko & Anderson, 2009). תיפוף הגוף תורם לתהליך של התפתחות אישית ומביא לידי מודעות עצמית, העצמה אישית והערכה עצמית, תוך כדי תנועה וקצב. השילוב של תנועה וקצב מפתח את המוח ותורם לפיתוח הקואורדינציה והיכולת לבצע אינטגרציות בין פעולות שונות. נראה שהדבר נעוץ ביכולת להתגבר על קשיים ולחוש הצלחה (דהישראלי, 2010). ומצד שני, ככל שהמודעות העצמית בשפל ושההערכה העצמית נמוכה יותר, כך נוצר יאוש אצל הפרט, שמלכתחילה נמנע מלשפר את הישגיו (Manning, 2018). ההערכה העצמית היא גורם מוביל בהיווצרותו של ביטחון עצמי.

אדם שהערכתו העצמית נמוכה, גם ביטחונו העצמי ירוד. הערכה עצמית ירודה, מונעת מהאדם לבצע דברים, כיוון שהוא מהוסס ונמנע מלאתגר את עצמו. מי שנמנע מלבצע דברים, יוצר סביבו סטיגמה של אדם כושל והדבר מדרדר עוד יותר את ביטחונו העצמי ואת יעילותו העצמית (Maddy III, Cannon & Lichtenberger, 2015). הערכה עצמית של הפרט מובילה לסיפוק בחיים, לשיפור הביטחון העצמי, לדימוי עצמי גבוה, למערכת יחסים קרובה עם המין השני וכן לסיפוק מיני, אהבה ותשוקה, בריאות פיזית, תמיכה רגשית, נאמנות, יחסים יציבים ובטוחים וידידות (Cag & Yildirim, 2018). ניתן אפוא להבחין, שתיפוף הגוף, כלומר התיגוף, מעצב את אישיותו של האדם ואת האינטראקציות החברתיות שלו, שמקדמות פיתוח מיומנויות בין-אישיות. בעבר נמדדו כישורים בעיקר על פי כישורים קוגנטיביים. אלה התעלמו מהשפעת הרגשות על כל ארגון, ובכלל זאת ארגון חינוכי או לימודי. אף הועלתה סברה שלרגשות יש השפעה שלילית על קבלת החלטות אפקטיבית ורציונלית. בשנים האחרונות הושם דגש על חשיבות היכולות הבין-אישיות של הפרט ועל יכולותיו הרגשיות (Curran & Wexler, 2017).

בבתי בפר שבהם נוסה התיגוף, נמצאה ירידה ברמת האלימות והאגרסיביות של התלמידים, ומצד שני רבים מהמורים הביעו נכונות ללוות את התלמידים, שחשו ברוח של חופש ומתן אוטונומיה, לא רק לבוגרים שמצויים באופן קבוע או זמני (כמו חונכים) בצוות בית הספר, אלא גם לתלמידים עצמם (McFerran, Crooke & Bolger, 2017). עוד נמצא שהתיגוף תורם להתקרבות חברית בין התלמידים ושיתופי פעולה שלא היו קודם לכן, כאילו גילו התלמידים, זה את זה מחדש (Fernandez-Rio et al., 2017).

שיטה


כלי מרכזי שבו נעשה שימוש במחקר הנוכחי אלו רפלקציות אישיות של משתתפות המחקר. רפלקציה עצמית זו תכונה אישית חשובה, במובן הפרקטי בעבודת החינוך, שתורמת ליכולת לשנות את אופן החשיבה וההתנהגות בהתאם לצרכים ולסביבה. מכאן גם תרומת הרפלקציה למחקר החינוכי. היתרון בדבר התרומה הפרופסיונאלית של הרפלקציה למורה הוא, שבפועל אין הרבה מסגרות שמאפשרות למורים בכלל, ולמורים מתחילים בפרט, לעיין בפרקטיקה החינוכית שלהם. זו הסיבה שבגינה מורים זקוקים לידע אודות הדרכים לרפלקציה, כמו גם לזמן פנוי לשם ביצועה (Yost, 2006). צבר בן-יהושע (2011) טוענת שעבור מי שמאמינים בלמידה קונסטרוקטיביסטית, הרפלקציה מלמדת על הלך רוחו של הנחקר ועל נקודת מבטו. זו הסיבה לכוחה של הרפלקציה בפיתוח מקצועי, אינדיבידואלי, כעניין מהותי וכך מהווה הרפלקציה את אחת מאבני היסוד של הגישה האיכותנית, מתוך ידיעה שאפשר להיות מובל על ידי רעיון כשהערפול בו עדיין חזק מהבהיר. בחינת השפעת התיגוף על ביטחון עצמי היא ראשונית מאד ועל כן המחקר המצומצם יחסית, התקיים כשעדיין לא היה ברור מה תהיינה ההשפעות. חשוב כמובן להדגיש את המגבלה, שהמחקר נערך על מדגם מצומצם ומושתת על רפלקציות שעולות מההתרשמות, אולם ניתן לראות בו תשתית למחקרי המשך.

דיון בממצאים


הממצאים שעולים מהרפלקציות, מלמדים קודם כל על היכולת להעצים באמצעות התיגוף את התלמידים. אמנם בכל תחום ניתן להעניק חיזוקים, אולם עצם האינטראקציה שנוצרת בין הילדים, מעצימה לא רק את התרשמות החוקרת, אלא גם, ובעיקר, את תחושות הילדים. כעת יוצגו ממצאי המחקר. על מנת להמחיש, תוצגנה שתי רפלקציות מלאות. לאחר מכן יוצגו עיקרי הדברי מתוך מכלול הממצאים. כך למשל, ניתן לראות חיזוקים של נוי, שמאפשרת לבנות לנסות ומתחילה להדגים.

נוי מחזקת ילדת גן ומדייקת בחיזוק, מתמקדת במה שביצעה […] לאורך כל הפעילות ניתן לראות שנוי מחזקת את הבנות ואומרת להן "אתן כאלה טובות", "איזה יופי אתן משתתפות" ו"כל הכבוד" […] בסיום הפעילות נוי אומרת להם שהן סיימו ומחזקת אותן על השתתפותן […] נוי אומרת לה כל הכבוד … (רפלקציה 1).

ברפלקציה הראשונה ניתן להבחין שלחיזוקים יש מקום משמעותי בשיעור התיגוף. יש על מה לחזק. התיגוף מהווה קומפלקס של משימות שמתבצעות במקביל – התמקדות במוזיקה, שמירה על קצב, תנועה, קואורדינציה, ובעיקר סינכרון תנועות עם העמיתים. יש בכך משום הכרת הזולת (Fernandez-Rio et al., 2017), התחברות איתו, ובעיקר חיזוק הקשר האישי. תיאורית המגע של אלפורט טוענת שפעילות לשם מטרה משותפת, בקבוצת השווים, מקרבת בין אנשים ואף הופכת יריבים לחברים (Kanas, Scheepers & Sterkens, 2015). טענה זו נתמכת במחקר, שהצביע על כך, שבמקומות בהם למדו תיגוף, חלה ירידה ברמת האלימות הבית-ספרית  (McFerran et al., 2017). לכן יש לילדים במה להתגאות והחיזוק מאפשר להם לחוש מוערכים – מה שמחזק בהם את ההערכה העצמית ואת הביטחון העצמי (Wang et al., 2018). היבט חשוב נוסף הוא בהאצלת תפקידים. קיימת בתיגוף האפשרות לתת לילד למלא את מקום המנחה או המדריך והדבר מהווה חיזוק משמעותי, כשהילד יכול להפגין את יעילותו (Maddy III et al., 2015):

"… שואלת מי רוצה לבצע, בת אל מצביעה, ומדגימה את המחיאות לכל צד" […] נוי חיזקה כל אחת מהן במהלך הפעילות לאחר תורה, ולסיום אמרה לכולן שהן היו מקסימות ושיתפו פעולה (רפלקציה 1).

בנוסף לנוי, ניתן לראות מעיון ברפלקציות, שספיר מחמיאה לבנות על הריכוז לאורך התרגיל והעשייה (רפלקציה 2). חיזוקים תורמים להערכה עצמית ולביטחון העצמי של הילד (Wang et al., 2018). שרון מודעת לכך שלא כל הילדים מכירים את התרגיל, על כן לא שמה דגש באיזו יד מתחילים ובכך התמודדה בצורה נבונה עם הקושי שנובע מכך שלילדים עדיין אין מסוגלות להבחין במשמעות הכיווניות של יד ימין ושמאל ורצתה למנוע מבוכה מהילדים. גם  שרון חיזקה את הילדים באמירות כגון "איזה יופי אתם תנועות התיגוף" (רפלקציה 3). פעולתה של שרון חכמה, שכן לא די רק להעניק חיזוקים, אלא גם להצניע כישלונות. כישלון עלול להיות הרסני עבור ילד רגיש ואינו תורם לשום ילד. כישלון גורם למבוכה ולאובדן האמון של הילד בעצמו (Manning, 2018). על כן, פעולותיהן של נוי, ספיר, שרון וגם לימור, שהחמיאה לילדים על שהצליחו לבצע את התרגיל, ולאחר מכן חילקה לעל ילד מדבקה כחיזוק חיובי ומילה טובה על ההשתתפות בתרגיל … (רפלקציה 4). החיזוק והעידוד מסייעים להתמודד עם קשיים ולחוש הצלחה (דהישראלי, 2010) – מה שתורם גם כן לביטחון העצמי. כך גם שירן, שהרבתה להעניק משובים חיוביים לילדים, זה נתן להן מעין "דרייב" לנסות ולהמשיך למרות הקושי. לאחר מכן בעזרת חיקוי וכן הרגישו תחושת ביטחון ורצון להצליח בחלק שלהם (רפלקציה 5). התיגוף הוא אפוא, לא רק מוזיקה, ספורט או תנועה, אלא גם כלי מעולה להעצמת ילדים, ובפרט בגיל הרך.

ענבר החלה ללא כל דיבור קודם את התרגיל […] הילדים שיתפו פעולה בצורה מדהימה ולא חדלו מלחייך ולצחוק אך עם זאת להיות מאוד מרוכזים בתנועותיה […] לאחר שענבר ראתה שהם עושים זאת בצורה טובה היא החמיאה להם על עבודתם ומיד עברה לחלקו הבא של התרגיל. ענבר שמרה איתם תמיד על קשר עין ושמרה על חיוך כדי לתת להם ביטחון במה שהם עושים גם אם טעו, ותמיד חיזקה אותם במילים חיוביות (רפלקציה 6). רז שאלה את הילדים כמה תרגילים  כבר למדו? הם התקשו לומר את השם אך הראו תנועות. רז חיזקה את הילדים על הניסיון ואמרה להם כל הכבוד על כך שהם עוד זוכרים ואמרה מיד שהיא גאה בהם (רפלקציה 7). גם זויה העצימה את הילדים בכך שנתנה להם אפשרות לבצע את תנועות התיגוף הנלוות לקטע המוסיקלי, כפי שהם זוכרים. נבחר ילד בשם בני, שרצה להתנדב וללמד קטע מוזיקלי את שאר חברי הקבוצה. נראה שבדרך זו של העצמת הילדים, הם לומדים בצורה הטובה ביותר תוך הנאה, העצמה וחופש ביטוי. ניתן לראות, שההערכה העצמית מהווה רק תוצר ראשוני של התיגוף, אולם יש לכך עוד ערכים מוספים חשובים. החיזוק וההערכה העצמית מעלים את ערכו של הילד בעיני עצמו והדבר משפר את מעמדו בעיני חבריו, ובכך הוא מעלה את ערכו היחסי, ביחס לסביבתו, בעיני עצמו (Wang et al., 2018).  שיפור מעמדו של הילד מקנה לו קדר של חברים, כך שהוא מתחיל לחוות מנהיגות. למעשה, כשקיימת הערכה לאדם, הוא כבר נהנה מיתר הצרכים, שעליהם מצביע אברהם מסלאו. אדם מוערך מוקף בחברים, חש בטוח יותר ולרוב אין לו בעיות חומריות ()Mulyanegara et al., 2009. זויה עודדה אותם להצלחה וליוותה אותם באמרות כמו "כל הכבוד", "אתם עושים את זה מצוין". חיזוקים אלו, בהם זויה השתמשה, הם כלי חיוני שכן הם עשויים להעלות את רמת המוטיבציה של הילדים (רפלקציה 8). גם שיר המשיכה לעשות את התנועות בהתלהבות רבה תוך מתן תיווך והרגשת ביטחון, במטרה לא להביא את הילדים לתסכול (רפלקציה 9). נראה אפוא, שיש בפעולות אלו גם תרומה למודעות, להערכה העצמית ולאינטראקציה החיובית בין הילדים (Mulyanegara, Tsarenko & Anderson, 2009) והדבר עשוי ללמד, שגם אם התיגוף הוא שיעור, הערך המוסף שלו חורג מעבר למה שנעשה בשיעור, גם מההיבט האישיותי, במובן של הביטחון העצמי, ההערכה העצמית והמודעות וגם (וזה לא פחות חשוב) מההיבט החברתי.

סיכום


היתרון שניתן לזהות בתיגוף, שניתן לראות בו תוצאה מיידית. תוצאה מיידית עשויה להיות גם בלימודים רגילים, כמו חשבון או אנגלית, אולם אין הדבר דומה. בלימוד עיוני, התוצאה נאמרת או נכתבת וממשיכים הלאה. בתיגוף, יש שילוב של מיונויות הגוף, יש אקספוזיציה בפני קהל שמורכב מחבריו של הילד וזו גם ההזדמנות ליצור חיזוקים מצד אחד ולמנוע מבוכות מצד שני. התיגוף הוא גמיש, ניתן לחידושים מתמידים ועל כן גם ניתן להגביר את הגמישות של הכללים, להיעזר באימפרוביזציה ואף להדגיש שניתן לאלתר. החופש לאלתר, לשנות, להצע, מעצים את הילד, מחזק את הערכתו העצמי ואת ביטחונו העצמי וקיימות הזדמנויות רבות לחזק אותו, גם כשמדובר בפרק זמן קצר של שיעור. כשמדובר בילדי גן ואף הקטנים שבהם, השימוש בתיגוף עשוי להיות חיוני עבור הבנית ביטחונם העצמי.

ביבליוגרפיה


דהישראלי א. (18/06/2010). לקויי למידה, שיפור היכולת בתרגול תנועתי בקצב ותיפוף גוף. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. נדלה בתאריך 01/05/2011 מhttp://www.articles.co.il/article.php?id=71908 –

Cag, P., & Yildirim, I. (2018). The Mediator Role of Spousal Self-Disclosure in the Relationship between Marital Satisfaction and Spousal Support. Educational Sciences: Theory and Practice18(3), 701-736.‏

Curran, T., & Wexler, L. (2017). School‐based positive youth development: A systematic review of the literature. Journal of school health87(1), 71-80.

Fernandez-Rio, J., Cecchini, J. A., Méndez-Gimenez, A., Mendez-Alonso, D., & Prieto, J. A. (2017). Self-regulation, cooperative learning, and academic self-efficacy: Interactions to prevent school failure. Frontiers in Psychology8(22), 1-10.

Kanas, A., Scheepers, P., & Sterkens, C. (2015). Inter-religious Contacts and Attitudes towards the Religious Out-Group: Contact Hypothesis and Selectivity Bias in Southeast Asia.”. Social Psychology Quarterly78(2). 1-30.

Maddy III, L. M., Cannon, J. G., & Lichtenberger, E. J. (2015). The effects of social support on self‐esteem, self‐efficacy, and job search efficacy in the unemployed. Journal of Employment Counseling52(2), 87-95.‏

Manning, P. J. (2018). Word to the wise: Feedback intervention to moderate the effects of stereotype threat and attributional ambiguity on law students. University of Maryland Law Journal of Race, Religion, Gender and Class, 18(1), 99-138.

McFerran, K. S., Crooke, A. H. D., & Bolger, L. (2017). Promoting engagement in school through tailored music programs. International Journal of Education & the Arts18(3), 1-29.

Mulyanegara, R.C., Tsarenko, Y. & Anderson, A. (2009). The big five and brand personality: Investigating the impact of consumer personality on preferences towards particular brand personality. Journal of Brand Management, 16(4), 2009, 234-247.

Wang, Y., Wu, W., Song, H., Wu, M., & Cai, H. (2018). The development of implicit self-esteem during emerging adulthood: A longitudinal analysis. Social Psychological and Personality Science9(7), 835-843.

ביטחון עצמי בילדים
No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.